פעמיים בחיי האשימו אותי בגניבה. שתי הפעמים היו בתחרויות ברידג' מודרכות.
בפוסט קודם סיפרתי כיצד התחלתי לשחק בתחרויות ברידג'. התחרות הראשונה ששיחקתי בה הייתה תחרות מודרכת. גם רבות מהתחרויות הבאות, ששיחקתי בתחילת דרכי היו תחרויות מודרכות. הבלוג הזה נקרא ברידג' שלא היכרתם. גם יריבי בתחרויות המודרכות בחודשים הראשונים של פעילותי, נתקלו בברידג' שלא הכירו.
מה זו תחרות מודרכת?
תחרות מודרכת היא תחרות בה שחקן/נית ברמה גבוהה הוא/היא המדריך/כה ושחקנים מתחילים הם המודרכים. לשחקנים המתחילים מותר לקרוא למדריך ולשאול אותו: כיצד עליהם להכריז או כיצד עליהם לשחק במצבים בהם הם מתלבטים.
ברידג' שלא הכירו שחקנים בתחרויות מודרכות
דפוס ההתנהלות שלי בתחרויות מודרכות היה שונה: מעולם לא קראתי למדריך במהלך המשחק על מנת לשאול אותו מה עלי להכריז או לשחק.
אם חשבתם שלא טעיתי או לא התלבטתי -טעיתם. לא אחת טעיתי ולא פעם התלבטתי. בשונה משחקנים אחרים, קיבלתי החלטה וביצעתי אותה ורק לאחר שסיימנו לשחק את היד, קראתי למדריך ושאלתי מה דעתו.
התפיסה שלי בברידג' ובנושאים אחרים היא, שמותר לטעות ומטעויות לומדים.
גניבה מס 1: נקודות
בתקופה הקצרה בה שיחקתי בתחרויות מודרכות, חשבתי שאני כוכב ברידג' עולה: כמעט בכל תחרות סיימתי ראשון.
שיחקתי עם ילדי הצעירים: ביתי ובני הצעיר ניר. מרבית השחקנים המבוגרים, התייחסו בחביבות לילדים הרכים המביסים אותם על שולחן הברידג'.
יום אחד, ניגשה אלי ואל בני ניר אחת הקשישות החביבות והצביעה על המרשעת המועדונית: "לא יפה מה שהיא אומרת על ילד כל כך קטן וכל כך נחמד".
מתברר שהיו לה טענות על זה שאנחנו "גונבים לה את הנקודות".
הרקע לטענת המרשעת: נקודות על הישגים בתחרויות ברידג'
בברידג' מקבלים הישגים על תוצאות של מעל ל 50% בתחרות. ככל שהמיקום בתחרות גבוה יותר וככל שרמת התחרות גבוהה יותר מקבלים יותר נקודות. יש מספר סוגי נקודות מהקשות להשגה לקלות להשגה:
1. נקודות בינלאומיות
הקשות ביותר להשגה. אפשר לקבל אותן רק במספר מצומצם של תחרויות, כגון: הפסטיבל הבינלאומי בתל-אביב, פסטיבל הברידג' הבינלאומי בים האדום (העומד להתחיל בסוף השבוע), אליפויות הארץ, ליגה לאומית.
2. נקודות ארציות
אפשר לקבל אותן רק במספר מצומצם של תחרויות, בהן משתתפים שחקנים המשתייכים ליותר ממועדון אחד. בדרך כלל שחקנים ברמה נמוכה נרתעים מלהשתתף בהן.
3. נקודות מקומיות
מספר התחרויות בלתי מוגבל. אין מגבלות ביחס לרמת המשתתפים. יש שחקנים המשתתפים בשתיים-שלוש, תחרויות כאלה ביום.
הערה: בשנים האחרונות הוסיפו סוג נקודות נוסף הניתנות בתחרויות מודרכות בלבד. כשהתחלתי לשחק ניתנו בתחרויות כאלה נקודות מקומיות.
הטענה של ה"מרשעת" התייחסה לנקודות מקומיות. הטענה הייתה שבגלל, שבאופן שיטתי (מדובר על כשבע-שמונה תחרויות) סיימנו במקום הראשון ברוב המקרים, היא נדחקה אחורה וקיבלה פחות נקודות.
הקרבה
כשחקן המשחק חודשיים ברידג', הבחנתי בספרייה קטנה של ספרי ברידג' במועדון. התברר שניתן לקחת אותם בהשאלה. מנהלי המועדון המליצו לי להתחיל בספר באנגלית של אחד מטובי הכותבים: ויקטור מולו.
בספר נתקלתי במשהו שלא הכרתי: הקרבה (דומה ל הכרזת הפרעה. רק שבמקרה זה כבר מאוחר מדי להפריע). למשל: יש לי 8 קלפים ב ♠ וקוצר ב ♥. היריבים הגיעו לחוזה של ♥4. היות שיש לי ולשותפי מעט נקודות, סביר מאד שהם יבצעו את החוזה ויקבלו לפחות 420 נקודות (במצב לא פגיע) או 620 נקודות (במצב פגיע).
אין לי שום סיכוי לבצע ♠4 אבל היריבים יקבלו פחות נקודות על הכשלת החוזה, למשל: 300 נקודות על כישלון בהפרש שתי לקיחות במצב לא-פגיע לאחר, שאחד היריבים הכפיל.
גניבה מספר שתיים: חוזה
כחודש מאוחר יותר התרחש מצב כמתואר בפסקה לעיל. היריבות הגיעו לחוזה של ♥4. הקרבתי באמצעות הכרזת ♠4.
היריבה שהכריזה משחק מלא ב ♥, קראה לשופט התחרות (המדריך בכובע השני שלו). כשהגיע אמרה: "הוא גנב לי את החוזה". השופט הסביר לה שלפי חוקי הברידג' מותר לי לעשות את זה.
שחקנים ברמה של תחרות מודרכת לא מכפילים בדרך כלל חוזה של ♠4, ללא לקיחות ב ♠.
שחקנים טובים, יכפילו בוודאות עם Void ב ♠, A♥ וחוזק בשתי סדרות המיינור, כפי שזה היה המצב ביד הזו.
נפלתי פעמיים בחוזה לא מוכפל: 100 נקודות ליריבות. אף לא אחד אחר הכיר את המושג הקרבה. בכל יתר השולחנות בוצע חוזה של ♥4 עם לקיחה עודפת או בלעדיה: לפחות 620 נקודות לטובת מי שישב בצד של יריבותיי.
זו הייתה הפעם האחרונה ששיחקתי בתחרות מודרכת במועדון. החלטתי לשחק רק בתחרויות ברמה גבוהה יותר.
בפוסט קודם סיפרתי כיצד התחלתי לשחק בתחרויות ברידג'. התחרות הראשונה ששיחקתי בה הייתה תחרות מודרכת. גם רבות מהתחרויות הבאות, ששיחקתי בתחילת דרכי היו תחרויות מודרכות. הבלוג הזה נקרא ברידג' שלא היכרתם. גם יריבי בתחרויות המודרכות בחודשים הראשונים של פעילותי, נתקלו בברידג' שלא הכירו.
מה זו תחרות מודרכת?
תחרות מודרכת היא תחרות בה שחקן/נית ברמה גבוהה הוא/היא המדריך/כה ושחקנים מתחילים הם המודרכים. לשחקנים המתחילים מותר לקרוא למדריך ולשאול אותו: כיצד עליהם להכריז או כיצד עליהם לשחק במצבים בהם הם מתלבטים.
ברידג' שלא הכירו שחקנים בתחרויות מודרכות
דפוס ההתנהלות שלי בתחרויות מודרכות היה שונה: מעולם לא קראתי למדריך במהלך המשחק על מנת לשאול אותו מה עלי להכריז או לשחק.
אם חשבתם שלא טעיתי או לא התלבטתי -טעיתם. לא אחת טעיתי ולא פעם התלבטתי. בשונה משחקנים אחרים, קיבלתי החלטה וביצעתי אותה ורק לאחר שסיימנו לשחק את היד, קראתי למדריך ושאלתי מה דעתו.
התפיסה שלי בברידג' ובנושאים אחרים היא, שמותר לטעות ומטעויות לומדים.
גניבה מס 1: נקודות
בתקופה הקצרה בה שיחקתי בתחרויות מודרכות, חשבתי שאני כוכב ברידג' עולה: כמעט בכל תחרות סיימתי ראשון.
שיחקתי עם ילדי הצעירים: ביתי ובני הצעיר ניר. מרבית השחקנים המבוגרים, התייחסו בחביבות לילדים הרכים המביסים אותם על שולחן הברידג'.
יום אחד, ניגשה אלי ואל בני ניר אחת הקשישות החביבות והצביעה על המרשעת המועדונית: "לא יפה מה שהיא אומרת על ילד כל כך קטן וכל כך נחמד".
מתברר שהיו לה טענות על זה שאנחנו "גונבים לה את הנקודות".
הרקע לטענת המרשעת: נקודות על הישגים בתחרויות ברידג'
בברידג' מקבלים הישגים על תוצאות של מעל ל 50% בתחרות. ככל שהמיקום בתחרות גבוה יותר וככל שרמת התחרות גבוהה יותר מקבלים יותר נקודות. יש מספר סוגי נקודות מהקשות להשגה לקלות להשגה:
1. נקודות בינלאומיות
הקשות ביותר להשגה. אפשר לקבל אותן רק במספר מצומצם של תחרויות, כגון: הפסטיבל הבינלאומי בתל-אביב, פסטיבל הברידג' הבינלאומי בים האדום (העומד להתחיל בסוף השבוע), אליפויות הארץ, ליגה לאומית.
2. נקודות ארציות
אפשר לקבל אותן רק במספר מצומצם של תחרויות, בהן משתתפים שחקנים המשתייכים ליותר ממועדון אחד. בדרך כלל שחקנים ברמה נמוכה נרתעים מלהשתתף בהן.
3. נקודות מקומיות
מספר התחרויות בלתי מוגבל. אין מגבלות ביחס לרמת המשתתפים. יש שחקנים המשתתפים בשתיים-שלוש, תחרויות כאלה ביום.
הערה: בשנים האחרונות הוסיפו סוג נקודות נוסף הניתנות בתחרויות מודרכות בלבד. כשהתחלתי לשחק ניתנו בתחרויות כאלה נקודות מקומיות.
הטענה של ה"מרשעת" התייחסה לנקודות מקומיות. הטענה הייתה שבגלל, שבאופן שיטתי (מדובר על כשבע-שמונה תחרויות) סיימנו במקום הראשון ברוב המקרים, היא נדחקה אחורה וקיבלה פחות נקודות.
הקרבה
כשחקן המשחק חודשיים ברידג', הבחנתי בספרייה קטנה של ספרי ברידג' במועדון. התברר שניתן לקחת אותם בהשאלה. מנהלי המועדון המליצו לי להתחיל בספר באנגלית של אחד מטובי הכותבים: ויקטור מולו.
בספר נתקלתי במשהו שלא הכרתי: הקרבה (דומה ל הכרזת הפרעה. רק שבמקרה זה כבר מאוחר מדי להפריע). למשל: יש לי 8 קלפים ב ♠ וקוצר ב ♥. היריבים הגיעו לחוזה של ♥4. היות שיש לי ולשותפי מעט נקודות, סביר מאד שהם יבצעו את החוזה ויקבלו לפחות 420 נקודות (במצב לא פגיע) או 620 נקודות (במצב פגיע).
אין לי שום סיכוי לבצע ♠4 אבל היריבים יקבלו פחות נקודות על הכשלת החוזה, למשל: 300 נקודות על כישלון בהפרש שתי לקיחות במצב לא-פגיע לאחר, שאחד היריבים הכפיל.
גניבה מספר שתיים: חוזה
כחודש מאוחר יותר התרחש מצב כמתואר בפסקה לעיל. היריבות הגיעו לחוזה של ♥4. הקרבתי באמצעות הכרזת ♠4.
היריבה שהכריזה משחק מלא ב ♥, קראה לשופט התחרות (המדריך בכובע השני שלו). כשהגיע אמרה: "הוא גנב לי את החוזה". השופט הסביר לה שלפי חוקי הברידג' מותר לי לעשות את זה.
שחקנים ברמה של תחרות מודרכת לא מכפילים בדרך כלל חוזה של ♠4, ללא לקיחות ב ♠.
שחקנים טובים, יכפילו בוודאות עם Void ב ♠, A♥ וחוזק בשתי סדרות המיינור, כפי שזה היה המצב ביד הזו.
נפלתי פעמיים בחוזה לא מוכפל: 100 נקודות ליריבות. אף לא אחד אחר הכיר את המושג הקרבה. בכל יתר השולחנות בוצע חוזה של ♥4 עם לקיחה עודפת או בלעדיה: לפחות 620 נקודות לטובת מי שישב בצד של יריבותיי.
זו הייתה הפעם האחרונה ששיחקתי בתחרות מודרכת במועדון. החלטתי לשחק רק בתחרויות ברמה גבוהה יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה